פורסם בHaaretz בתאריך 12.07.2006 החרדיות שכובשות את ההיי-טק הישראלי גליה ימיני אחרי ההצלחה של פרויקט מטריקס להעסקת נשים חרדיות במודיעין עילית, גם מלם פותחת מרכז דומה, ובבני ברק פתחו שתי יזמיות את I-Rox שמפתחת תוכנה במחירי אוף שור האם הנשים החרדיות הופכות להיות התשובה הישראלית לכוח העבודה הזול בהיי-טק הקיים בהודו, שגורם לחברות לעשות "אוף-שור" ולהעביר פרויקטים של תכנות להודו? כנראה שכן, או לפחות יותר ויותר גופים בישראל מחליטים להשקיע בכיוון הזה. אחרי שחברת התוכנה מטריקס עשתה היסטוריה קלה לפני כשנתיים והקימה במודיעין עילית מרכז להעסקת נשים חרדיות בעבודות פיתוח תוכנה - מרכז "תלפיות" שמעסיק כיום 250 נשים - פתחה אתמול קבוצת מלם את פרויקט "מעלות" בביתר עילית. המטרה - להעסיק נשים חרדיות בתנאים המתאימים להן בעבודות פיתוח תוכנה. בשלב הראשון יועסקו בפרויקט מעלות כ-24 נשים, כשהמטרה היא להגיע למאה נשים מועסקות בתוך שלוש שנים. מלם ומטריקס הן חברות תוכנה גדולות, שעוסקות במגוון שירותי תוכנה בכל מגזרי המשק. אך הרעיון הקורץ בכך שנשים חרדיות הן כוח עבודה זול יותר מאנשי תוכנה חילוניים, וטוב לא פחות מהם - הניע גם שתי יזמיות נשים, האחת חרדית והשנייה חילונית, להקים מרכז כזה גם בבני ברק, והפעם בלי גב של חברת תוכנה גדולה וותיקה. רותי מרגלית בת 28 מבני ברק ויהודית סוויסה בת 41 משוהם נפגשו כשעבדו בחברת ההיי-טק ecTel. סוויסה, חילונית ובוגרת לימודי מדעי המחשב היתה זו שקלטה את מרגלית לעבודה בחברה. לפני חצי שנה שמעה מרגלית מחברה חרדית שלמדה מדעי המחשב כי היא מחפשת מקום עבודה דתי קרוב לבית, בלי השעות המטורפות המקובלות בענף. מרגלית אמרה לה שאין מקום כזה, אבל אולי כדאי שיהיה. על תלפיות של מטריקס היא שמעה, הוא היה מרוחק מביתה, ולכן לא חשבה עליו. "ענף ההיי-טק בישראל קשה לנשים בכלל, לא רק לנשים חרדיות", אומרת סוויסה. "כל אשה שהיא אמא מתקשה בשוק הזה. בהיי-טק לא מתחילים ישיבת עבודה לפני עשר בבוקר, ויום העבודה נסחב עד מאוד מאוחר, כי מבזבזים הרבה זמן לאורך היום. לכל אמא זה קשה, נשים הן הרבה יותר אפקטיוויות ביום העבודה שלהן". מרגלית חשבה על מקום עבודה שבו אפשר להתחיל לעבוד בשבע בבוקר במקום בתשע, ולצאת יותר מוקדם. עם בעלה, מנהל שיווק בחברת מזון, החלה לחפש משקיע בקרב הקהילה החרדית. היא מצאה איש עסקים חרדי שהסכים להשקיע מיליון דולר בפרויקט העסקת נשים חרדיות. לפני ארבעה חודשים התפטרה מהעבודה והתקשרה לחברתה הטובה יהודית סוויסה כדי שיפתחו ביחד את העסק. כיום השתיים מנהלות במשותף את חברת I-Rox - חברת תוכנה המעסיקה 15 נשים חרדיות בעבודות פיתוח תוכנה, שממוקמת בלב בני ברק, במגדלי שקל שברחוב ז'בוטינסקי. הגבר היחיד בחברה הוא איש השיווק והמכירות, שהוא חילוני, ובכלל עובד מהבית. "המשכורות נמוכות יותר ממשכורות של אנשי פיתוח חילוניים, וזה מאפשר לנו להיות אטרקטיוויים ללקוחות", מספרת מרגלית. "אנחנו יכולים לתת פיתוח במחירים של אוף-שור בהודו". "בעיני אין כאן שום אלמנט של ניצול, הבנות מוכנות לעבוד במשכורות נמוכות יותר מאשר בחוץ כי מספקים להן תנאי עבודה שאין במקומות אחרים", היא מוסיפה. "יש תחרות בין הבנות להגיע אלינו, ההיענות מאוד גבוהה, יש כאן שעות עבודה שמתאימות לאמהות, עד ארבע אחר הצהריים, סביבה של נשים דתיות, מטבחים כשרים, אין גברים במקום העבודה, ויש קרבה לבית ולקהילה. רוב הנשים האלה למרות הכשרתן במחשבים לא עבדו במקומות חילוניים בגלל חוסר נוחות, למרות האפשרות להרוויח שם יותר כסף. והמשכורות אצלנו הן עדיין יותר גבוהות משמעותית מלהרוויח משכורת של מורה, גננת או מזכירה". השתיים מודות שאם המשכורות היו שוות ערך להיי-טק החילוני, החברה לא היתה קיימת. כמה בדיוק מרוויחות אצלן הבנות, הן לא מסגירות - לכל אחת מהן חוזה אישי נפרד, אך הן אומרות: "אנחנו יכולות להציע ללקוחות פרוייקטים של פיתוח במחירים שנמוכים ב-50%-30% ממה שמציעים בענף וזו האטרקטיוויות שלנו". החברה פועלת כקבלן משנה של חברות תוכנה גדולות, וגם ישירות מול לקוחות. בתוך שלושה חודשים הן כבר עשו ארבעה פרויקטים, שניים בעבור ecTel, אחד בעבור חברת הנדסה אזרחית, ואחד כקבלן משנה של בית תוכנה גדול. מרגלית עומדת לצאת כעת לחופשת לידה לרגל לידת ילדה השלישי. זה לא מונע ממנה לתכנן תוכניות בעבור החברה, ולעבוד קשה. הכנסות החברה כיום הן כמה עשרות אלפי דולרים, והכוונה היא להגיע לאיזון עד סוף 2006. "עד סוף השנה אנחנו רוצות לקלוט עוד 20 עובדות, ובשנה הבאה כ-50". הן מגייסות רק אקדמאיות בתחום מדעי המחשב או הנדסאיות תוכנה. הפרויקטים שהן עוסקות בהן הם בתחומי דוט.נט, תקשורת ומערכות web שונות. סוויסה עצמה כאשה חילונית מרגישה בנוח בחברה שהיא שותפה לה, ומאמינה שלנשים החרדיות יש בהחלט מה ללמד את אנשי ההיי-טק החילונים.