דניאל חסון, מנמ"ר TNM

חברת TNM, שנוסדה בשנת 1988, הנה חברת הנדסה בינלאומית המספקת שירותים בתחום פיתוח תשתיות תחבורה ברחבי העולם. בראש מחלקת התוכנה של TNM עומד בשנה האחרונה דניאל חסון (45). תפקיד המחלקה, שהוקמה לפני כחמש שנים, הוא לסייע בפעילות העסקית של החברה באמצעות פיתוח מוצרי תוכנה עבור שרותי ההנדסה. מוצרי התוכנה שפותחו משלבים ידע מעשי בהנדסה, מודלים כלכליים, ניהול מסמכים ומידע גיאוגרפי. חסון, בוגר לימודי תעשייה וניהול ובעל תואר שני במדעי המחשב וחקר ביצועים מטעם הטכניון, היה בעבר ראש מדור בחיל הרפואה, ולאחר מכן עבד, בין השאר, בחברות אוניקס, קונתהל, מיקרוסופט ועוד.

מוצר הדגל של TNM, שפותח בשנה האחרונה, היא המערכת לניהול תהליכי בקרת איכות, שנועדה לסייע בפרויקטים גדולים בתחום התשתיות ולהבטיח שרמת האיכות שתוכננה ונכתבה במפרטי המערכת מושגת במוצר המוגמר. המערכת מייצרת תיק פרויקט המורכב מתיקיות על פי עץ המוצר של הפרויקט.

בתיקיות אלו  ניתן לאכסן מידע ומסמכים ממערכות חיצוניות, כגון מערכות מיחשוב של בדיקות מעבדה ומערכות מידע של הלקוח, יחד עם מידע ומסמכים המוזנים ישירות על ידי חברי צוות בקרת האיכות. המערכת פועלת בסביבת האינטרנט, בצורה מאובטחת ומייצרת ומנהלת תיקים אלקטרוניים במקום תיקי הנייר הישנים.

"אנחנו מזהים פוטנציאל שוק גדול בתחום המערכת לניהול בקרת האיכות ומעוניינים להמשיך לפתח ולתחזק אותה ולשווק אותה בעולם", אומר חסון. מערכת בקרת האיכות נמצאת היום בשימוש חברת אפריקה-ישראל, בפרויקט כביש 431 מודיעין-ראשון לציון, בפרויקט סלילת כביש בגואטמלה ובפרויקטים נוספים ברחבי העולם. 

לפני כשנה, כאשר דניאל חסון נכנס לתפקיד המנמ"ר ב-TNM, יחידת המיחשוב מנתה חמישה עובדים, כולל אותו. "היו לנו הרבה משימות ומעט משאבים, והיות וליבת העסקים שלנו איננה מיחשוב, אלא הנדסה, חיפשנו גוף מקצועי שיתמוך בכל נושא פיתוח התוכנה ויספק לנו פתרון יעיל וחסכוני בתחום זה", אומר חסון.

למה צריך מיקור חוץ עבור יחידה של חמישה אנשים?
"במתכונת של מיקור חוץ ניתן להרגיל את הארגון שכל משימה כרוכה בעלות מסוימת. במצב שיש ביחידה עובדים השייכים לארגון, אפילו שלושה בלבד, יש תחושה שניתן להעמיס עליהם משימות אין סופיות, ללא תוספת תקציב או תקנים. הנושא בולט במיוחד בחברה קטנה ודינאמית כמו שלנו, המאופיינת בהרבה משימות לא מתוכננות מראש.  בשיטה החדשה אני מצליח לעמוד גם בלוחות הזמנים של הפרויקטים השוטפים וגם לבצע פרויקטים נוספים, על פי דרישה מגובה בתקציב.

השיטה מחייבת את המשתמשים להפעיל שיקול דעת לפני שמגישים דרישה לפיתוח מערכת מסוימת. בדרך כלל, ברוב הארגונים, המציאות מוכיחה שהרבה יותר קשה לקבל תקנים מאשר לקבל תקציבים. היום אנחנו שני עובדים, כולל אותי, האחראים על ניהול הפרויקטים ועל התיאום עם המשתמשים בתוך הארגון ועם הלקוחות החיצוניים. אנחנו עוסקים באפיון הדרישות, בניתוח הדרישות, בארכיטקטורה וכו'.

יתרונות נוספים של מיקור חוץ הם בהתמודדות עם הסיכונים וביכולת שלי להתפנות לטפל בנושאים העסקיים ובלקוחות, במקום להתמקד בטכנולוגיות פיתוח המתחלפות בקצב כה מהיר בשנים האחרונות. אנחנו עובדים עם הספק בשיטת ה-Fix Price, לכן אם הפרויקט לא נגמר בזמן הסיכון כבר לא אצלי, אלא אצל הספק. המערכות שלנו מורכבות מבחינה טכנולוגית ומבוססות על כלים של מיקרוסופט, של GIS, של ניהול מסמכים ועוד. אני מעדיף לטפח את הקשר עם הלקוח ולהבין את הצרכים של הארגון, במקום להתעסק בניהול הפיתוח עצמו ובהכשרת המפתחים.

מיקור החוץ מאפשר לנו לחסוך בהכשרת כוח האדם המקצועי ובעלויות של תחלופת כוח האדם, המהוות מרכיב קריטי בתקציב שלי. כמו כן, אני חוסך עלויות של מיקום פיזי לעובדים ושל ציוד מיחשוב עבורם, וגם יכול להתמודד עם פיקים בעבודה תוך גמישות בהקצאת משאבים למשימות לא מתוכננות בלי לעצור את הפרויקטים השוטפים".

וכל זה לא עולה כסף?
"העלות היא ברמה של מחירי off-shore של מזרח הרחוק או של מזרח אירופה, ומאפשרת לנו להיות תחרותיים ברמה בינלאומית. אנחנו בחרנו בחברת i-rox, חברה ישראלית שמתמחה בפיתוח תוכנה בסביבות טכנולוגיות מתקדמות תוך שימוש בכלים מודרניים. החברה ממוקמת בבני ברק ומאוישת ברובה על ידי נשים מהמגזר החרדי, בעלות ניסיון וידע בפיתוח מערכות מידע. לאחר שבחננו את היכולות של החברה החלטנו להתקשר איתה ולא היססנו להיות אחד הלקוחות הראשונים שלה. לאחר שבדקנו מספר חלופות, בחרנו בפתרון המקומי למרות שבהודו זה עלה קצת פחות. השיקולים היו קשורים בעיקר בתקשורת, בבעיות שפה ותרבות, הבדלי זמנים, במיוחד בסופי שבוע, חוסר יציבות פוליטית ועוד".

אתה בעצם מפקיד את הנכס האסטרטגי של החברה בידי גוף חיצוני. לאחרונה חברות מעבירות למיקור חוץ את התשתיות ומעדיפות להחזיק את הפיתוח בבית. אין לך חששות?
"לצד היתרונות אני רואה גם סיכונים מסוימים. מהסקרים אני לומד שכ-70% מהחברות שבחרו במיקור חוץ מביעות חוסר שביעות רצון ו-50% מהפרויקטים במיקור חוץ נכשלו.
המסקנה שלי היא שכפי שבמניות אי אפשר להשקיע וללכת לישון, גם במיקור חוץ צריך להיות מודע לסיכונים ולדעת לנהל אותם. לחלק מהסיכונים יש לי תשובה. אחד הסיכונים בחברות מיקור חוץ הוא התחלופה הגבוהה של העובדים שלוקחים איתם גם את הידע הייחודי בתחום של הלקוח.

חיסרון נוסף הוא בזה שאם אני לא מרוצה מהביצועים של עובד מסוים במיקור חוץ אין ביכולתי לפטר אותו או להחליף אותו. דווקא ב-i-rox אני רואה סיכון נמוך בשני הנושאים האלה גם בגלל שהתחלופה איננה גדולה וגם בגלל שהרמה המקצועית היא גבוהה.

סיכון נוסף במיקור חוץ הוא בחוסר היכולת שלי לשלט בסדרי העדיפויות של הספק, אבל עד עכשיו אני מרוצה מזמני התגובה שקיבלנו. סיכון נוסף הוא בשימוש לרעה במידע מתוך המערכות הארגוניות. גם במקרה זה אין לי פתרון מושלם חוץ מהאמון בספק.

אני מודע שאי אפשר לעבוד בשיטה של 'שגר ושכח'. כפי שנתתי תמיכה לצוותים שלי בתוך הארגון, אני מודע שצריך להושיט סיוע גם לצוותים של הספק ואני מוכן לזה. אנחנו נמצאים בחודשים הראשונים של העבודה המשותפת עם i-rox, בשלבי פיתוח של מנגנוני תקשורת, נוהלי עבודה, בונים מערכי אינטגרציה, הכשרה ועוד.

התקדמנו הרבה, אבל עדיין לא הגענו למצב האופטימאלי. אני רוצה להגיע למצב שלא צריך לדאוג בכלל לטכנולוגיה. בינתיים אני עדיין מתפקד גם כ-CTO. בשלב הראשון של שיתוף הפעולה עם i-rox העברנו את התחזוקה של מערכות הייצור הארגוניות ואת הפיתוח של השינויים והתוספות עבור המערכות הקיימות. בשלב השני נעביר גם את הפיתוח של המערכות החדשות ל-i-rox".