עכשיו, כשהמשבר הכלכלי הגלובלי כבר כאן, והוא כנראה יישאר איתנו לפחות במהלך השנה-שנתיים הקרובות, אין מקום לספק שצפויה האטה בכל רובדי המשק. כשהביקושים לוטים בערפל, המימון אינו ודאי, וההוצאות לוחצות, ההבדלים בין החברות שיצלחו את המשבר לבין אלו שייעלמו נעוצים לא פעם ביכולת לשלוט בקצב שריפת המזומנים וביכולת לבחון מחדש מה מההוצאות קשור בפעילות הליבה של הארגון ומה אפשר להוציא החוצה.

חברות רבות נאלצות לפטר עובדים כדי להקטין באופן מיידי את נטל ההוצאות. חלקן בוחרות להעביר קווי ייצור שלמים לסין או להודו. חברות אחרות מקפיאות את הפיתוח של התוכנות ובכך מאבדות את יתרונן התחרותי ועלולות להידחק אל מחוץ לשוק. אולם התשובה האמיתית למצב אינה פיטורין וגם לא קיפאון, כי אם מציאת דרכים חדשות לשמירה על הפעילות הקיימת תוך כדי התייעלות. ואכן, החברות המוצלחות - אלה שיצלחו את המשבר ואף יצמחו במהלכו - יצמצמו בהוצאות, אך במקביל ימשיכו להשקיע במה שהוא בעיניהן השקעה אסטרטגית.

אחת הדרכים המרכזיות להתייעלות בלי להיקלע לסטגנציה היא התמקדות בייעול פעילות הליבה והוצאה למיקור חוץ את כל מה שאינו שייך לליבה. במיוחד נכון הדבר לתחום של פיתוח התוכנה. כיום אין מחלוקת על כך שהוצאת עבודות לפיתוח תוכנה למיקור חוץ חוסכת כסף רב לארגון ומייעלת את עבודתו. בשנים האחרונות מתברר ששירותי מיקור חוץ בישראל יעילים הרבה יותר מאשר בחו"ל.

ממחקר שפירסמה גרטנר ביוני השנה עולה, כי שוק מיקור החוץ העולמי המשיך לצמוח וצפוי לרשום גידול בשיעור של 8.1% עד סוף 2008. על פי גרטנר הסיבות המרכזיות לנטייה להשתמש במודל של מיקור חוץ הן:

 הרצון לחסוך בעלויות לאור העובדה שתקציבי ה-IT אינם גדלים.
 רצון הארגון להתמקד בפעילות הליבה שלו - כלומר להוציא החוצה את מכלול העבודות והתהליכים השגרתיים הקבועים ולהתמקד בפעילויות הליבה.
 התייעלות - בחירה בגוף מקצועי לביצוע פעילות עסקית שאינה קשורה לליבה מאפשרת לארגון להתייעל.
 חיסכון בכוח אדם ובתקורות.
חברות שהתנסו בשירותי off Shore הצליחו לחסוך בהוצאות ואף קיצרו את תהליכי הפיתוח ועמדו באתגרי התחרות של השוק.

חיסכון של כ-30% בהוצאות הפיתוח
כך מושג חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות הפיתוח: חברה שעוסקת בשירותי פיתוח תוכנה חייבת להכיר מגוון מאוד רחב של טכנולוגיות ולהציג ניסיון יישומי עשיר. כך שכאשר לקוח פונה אליה וזקוק לשירותי אפיון למוצר או למערכת שלו, הוא יהיה בטוח שמוצעות לו הטכנולוגיה והארכיטקטורה המתאימות לו ביותר.

כאשר כבר מתחילת העבודה המשותפת נוצר דיאלוג על אפיון המוצר או המערכת, וכאשר מגדירים יחד את מסמך הדרישות ועורכים Design Review, אפשר בתוך פרק זמן קצר להגיע לתכנון מפורט של המוצר, כולל בחירת הארכיטקטורה והטכנולוגיה המתאימות ביותר ולגשת במהירות רבה יותר לכתיבת התוכנה.

הוצאת העבודה החוצה מחייבת את הלקוח להגדיר לעצמו ולחברת הפיתוח מה הוא בדיוק רוצה ומהן ציפיותיו. התאמת המוצר לציפיות הלקוח בשלב מוקדם של הפרויקט חוסכת במשאבי זמן ובעלויות הכרוכות בתהליך הפיתוח ובהדרכה. גם שירותי ניהול ופיקוח צמודים שנועדו לעקוב אחר תוכניות העבודה של הצוותים מאפשרות לוודא שיש תיאום ציפיות, וכי העבודות מתקדמות בהתאם לתכנון.

נוסף על כך, חברה המעניקה שירותי פיתוח תוכנה חייבת לשמור על מודל של ניהול רזה כדי להישאר אטרקטיבית מבחינת המחיר ולשמור על ההון האנושי שלה - הן מבחינת עדכניות הידע והניסיון היישומי המצטבר, והן מבחינת יעילות העבודה. ניסיון מצטבר של עשרות פרויקטים יוצר מיומנויות של ניהול נכון של הפרויקט, של הצוות ושל הטכנולוגיה. 

גם העובדה שהלקוח משלם רק על משך תקופת הפיתוח של התוכנה, ולא צריך לשלם לצוות המפתחים משכורות גם אחרי שסיימו את עבודתם חוסכת בהוצאות מיותרות. בסופו של דבר, היכרות עם מגוון טכנולוגיות, ניסיון יישומי רב, דיאלוג מתמיד עם הלקוח, ניהול ופיקוח צמודים ובחירה נכונה של הטכנולוגיה ושל הארכיטקטורה מביאים לחיסכון של עד 30% בעלויות פיתוח תוכנה. כך יכולות חברות להאט במידה ניכרת את קצב שריפת המזומנים, להימנע מפיטורי עובדים ועדיין להמשיך להישאר תחרותיות.